יום חמישי, 14 ביוני 2012

קיצור תולדות "המשמעת התקציבית"


בשנים האחרונות אנו רואים יותר ויותר מקבלי החלטות ויועציהם מחילים על עצמם ודורשים מאחרים "משמעת תקציבית". כל הבעיות החברתיות שעלו במחאה נדחקות, ומוסרות מן השולחן בתנועת מרפק רחבה לנוכח "הצורך לקצץ בגלל ההכרח במשמעת תקציבית".
לא זכורים לי דיבורים על משמעת תקציבית בשנות השישים. האם אני טועה, או שמדובר ברעיון חדש שכבש לחלוטין את השיח הכלכלי?
יישום מעניין של גוגל בשם NGRAM VIEWER מאפשר לראות את שכיחות הופעתו של מושג על פני תקופה של שנים רבות. בדיקת המושג fiscal discipline באמצעות הכלי מראה, שעד שנות ה-80 כמעט לא היה בו שימוש, אך מאז הוא נמצא בעליה חדה. לעומת זאת, נמצא, כי השימוש במושג "תעסוקה מלאה" נמצא בירידה תלולה במשך אותה תקופה. האם יש קשר בין עובדות אלה? מה קרה בשנות השמונים שהביא לשינוי בשיח הכלכלי?
בנייר עבודה של קרן המטבע הבינלאומית משנת 1996 נטען, כי קיימת נטיה ליצירת גירעון בשל הטיה, מצד אחד, של הפניית ההוצאות לחלק צר של האוכלוסיה, לעומת גביית מסים מכלל האוכלוסיה. בנייר עבודה של הבנק העולמי מועלה הטיעון, ש-"הטרגדיה של נחלת הכלל" – ניצול בלתי מרוסן של משאב בידי הציבור, משום שכל אחד מנסה לקחת כמה שיותר (אחרת לא יישאר לו מאום) – אותה טרגדיה חלה גם על תהליך קביעת התקציב. הגורמים הפוליטיים השונים המשתתפים ביצירת התקציב, כך נטען, הינם חסרי אחריות, ואם לא יציבו בפניהם מחסום נוקשה – יביאו לפריצה בלתי מרוסנת שאחריתה בהיפר אינפלציה.
בנייר של מועצת המחקר הלאומית (ארה"ב) מובא טיעון של מצדדי המשמעת התקציבית: אם לא תוגבל הממשלה, היא תשתלט על כל מקורות המימון הקיימים, ותדחק את המגזר הפרטי שלא יוכל להשיג מקורות.
ספר שהוציאה נציבות הקהילות האירופיות בשנת 1991  בסדרה "כלכלת אירופה" מציין, כי משמעת תקציבית הינה דרישה יסודית לעצם קיומו והתנהלותו של האיחוד האירופי. ללא משמעת כזאת, תפרוק כל מדינה בנפרד את העול והאיחוד יסתכן בפירוק, מה שבאמת עלול לקרות בקרוב. נזכור, כי אמנת מאסטריכט, שהגדירה את ההסכמות ההכרחיות לצורך הנהגת האירו כמטבע האחיד והיחיד של מדינות האיחוד המונטארי האירופי, נחתמה בשנת 1991. הסכמות אלה הינן פוליטיות במהותן, ומגדירות התחייבות של המדינות החברות למשמעת תקציבית. אמנת מאסטריכט מבטלת את זכותה של כל מדינה לקבל החלטות תקציביות משיקולים עצמיים (ובתהליך דמוקרטי), וכופה על המדיניות את המדיניות הכלכלית המוגדרת במוסדות האיחוד.
הבסיס לדרישה למשמעת תקציבית, אם כן, הוא העדר אימון טוטאלי במנהיגי הציבור, וביטול בפועל של הדמוקרטיה. אין המנהיגים מסוגלים לבנות תקציב אחראי (כלומר, כזה שלא יסתחרר לאינפלציה בלתי מרוסנת). צריך, בגלל זה, לחזק עד מאוד "מבוגר אחראי", שתפקידו לעמוד בפרץ ולהשאיר את הכספת סגורה. תוכניות רבות של הבנק העולמי נועדו להביא את הממשלות לעמידה ביעדים פיסקליים (התניית מתן הלואות בקיצוצים תקציביים). תוכניות אלה אינן עוסקות בניתוח מפורט של הבעיות הכלכליות-חברתיות של האוכלוסיה ומציאת פתרון עבורן (תעסוקה מלאה, חינוך, בריאות, וכו'), אלא בהבאת המדינה ל-"משמעת תקציבית", בהתאם לכותרת המשנה של נייר העבודה של הבנק העולמי: Binding Governments to Fiscal Performance
לאיחוד האירופי ישנם מוסדות מרכזיים – אף מדינה בגוש האירו איננה יכולה להדפיס אפילו אירו אחד. בארץ – "המבוגר האחראי" הוא שר האוצר – ואומנם הוא רואה את עצמו כאחראי. לא אחראי לרווחת האוכלוסיה, לחינוך ולבריאות – אלא אחראי לשמירה על מסגרת התקציב. (מסגרת שנקבעה באופן מוזר ובלתי רלוונטי לצורכי האוכלוסיה במדינת ישראל, כפי שהראיתי במאמר אחר)
למה הדבר דומה? נחשוב על מפקד צבא העומד בפני בעיה צבאית קשה. במקום לעסוק בתכנון הגנה, מתקפה, איגוף האויב וכו', הוא משקיע את כל האנרגיה שלו בהגבלת המפקדים הכפופים לו – שאם לא יעשה כן, הם יגנבו ציוד וחיילים זה מזה. משמעת היא עקרון צבאי חשוב, אך אין זה מקרה שלא רס"ר המשמעת המצטיין ממונה לרמטכ"ל, אלא איש צבא המצטיין בדברים אחרים, ובהם חשיבה מקורית ותחבלנות.
"משמעת תקציבית" היא תחליף למנהיגות בתחום הכלכלי-חברתי. מנהיגות כלכלית-חברתית אמיתית תתמודד  עם הבעיות באופן יסודי, ותשקוד על בניית תוכניות ועל השגת הסכמה בין הגורמים השונים בחברה. מנהיגות כזאת היתה בארץ בשנות ה-50 וה-60. מנהיגות זאת, שנציגה המובהק ביותר היה פנחס ספיר, שאלה את עצמה איך מתמודדים עם הבעיות הקשות של מתן תעסוקה, מגורים וחינוך למספר עצום של עולים. מנהיגות זו פעלה במסגרת מדינה דלה במשאבים. בימינו, המדינה עשירה. אך המנהיגות הכלכלית, במקום להתאמץ, משתמשת במנטרה של "משמעת תקציבית", במכבש של 94 חברי כנסת שאינם שואלים שאלות, ובמקום להתקדם לקראת פתרון הבעיות החברתיות האקוטיות בחברה – מתכוננת רק לקצץ.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה